משרד עו"ד: מאיר אהרוני נ' דוד

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן.

המשיב הגיש כנגד המבקש תביעה כספית שעילתה אי תשלום שכר טרחת עו"ד.

בכתב התביעה נטען כי המשיב ייצג את המבקש בתביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה אשר הוגשה למוסד לביטוח לאומי וכן בתביעה כנגד חברת ביטוח הפניקס בבית משפט השלום בירושלים. ביום 27.10.09 נחתם בין הצדדים הסכם שכר טרחה, לפיו שכר טרחתו של המשיב בתביעת המבקש מול המוסד לביטוח לאומי יהיה בשיעור של 15% בתוספת מע"מ מהסכום המהוון אותו יקבל המבקש מהמוסד לביטוח לאומי על-פי חוות דעת אקטואר שתוגש בתביעת הפיצויים נגד הפניקס. עוד הוסכם, כי שכר הטרחה הנ"ל אינו בא לגרוע משכר הטרחה שיקבל המשיב על-פי דין בתביעה נגד הפניקס.

ביום 29.1.13 ניתן פסק דין בתביעה נגד הפניקס, על פיו נדחתה התביעה מהטעם שזו נבלעת בקצבאות המל"ל בהן זכה המבקש בתביעתו אל מול המל"ל.

המשיב טוען כי המבקש חייב לשלם סך של 15% בתוספת מע"מ מסכום תקבולי המל"ל שקיבל ויקבל בהתאם לחוות דעת האקטואר שהוגשה לבית המשפט ובסה"כ 259,541 ₪. עד כה שילם המבקש למשיב סך של 63,200 ₪, ומכאן התביעה לתשלום יתרת הסכום.

המבקש טוען כי הסכם שכר הטרחה אשר צורף לכתב התביעה הינו מזויף ואין זה הסכם שכר הטרחה עליו חתמו הצדדים. עוד טוען המבקש, כי הוסכם בין הצדדים כי ישלם למשיב 15% מהתגמולים אותם יקבל מהמוסד לביטוח לאומי במשך ארבע שנים בלבד, ולא מתוך הסכום הכולל.

הכלל הוא שבשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן בית המשפט יוצא מנקודת הנחה שהאמור בתצהירו של המבקש אמת ואינו בוחן את טיב ראיותיו וכיצד יוכל המבקש להוכיח את טענותיו. טענות המבקש, ככל שיוכחו בסופו של יום, עשויות לקנות לו הגנה לכאורה בפני התביעה.

לפיכך, אני מורה על קבלת בקשת הרשות להתגונן. התצהיר התומך בבקשה ישמש כתב הגנה.

ניתנה היום, כ"ח ניסן תשע"ג, 08 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: